החלטה בתיק ת"א 3056-04-12

1. התובע, יליד 14/3/58, תושב השטחים, נפצע בתאונת עבודה בשטח ישראל בתאריך 20/11/11, והוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעל נכות בשיעור של 100%, בגינה הוא מקבל קצבת נכות בסך של 5,909 ש"ח.

2. בתאריך 20/11/12 הגיש התובע בקשה להכיר בנכות שנקבעה לו במוסד לביטוח לאומי כנכותו לצורך ניהול התובענה דנן.

הבקשה הועברה לתגובת הצד שכנגד ונדחתה בהתאם להחלטתי מתאריך 29/11/12, תוך השתת הוצאות לחובת התובע.

ודוק: בהחלטתי מתאריך 29/11/12 רמזתי לתובע, כי הדרך הנכונה בה היה עליו לפעול הייתה הגשת בקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית בהתאם לדין, ולא ברור מדוע לא נקט התובע בדרך זאת, שהיא דרך המלך לתובע הטוען, כי הוא מתקשה לממן עלות חוות דעת רפואית.

3. לאחר מתן ההחלטה האמורה הוגשה בקשה נוספת, בגדרה העלה התובע שלוש עתירות - היא הבקשה אשר בפני.

התובע עותר לפטור אותו מהמצאת חוות דעת רפואית, להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט ולבטל את ההוצאות שנפסקו לחובתו בהחלטתי מתאריך 29/11/12.

4. התובע צירף לבקשתו תצהיר, בו נטען, כי למעט גימלת הביטוח הלאומי אין לו הכנסה נוספת, וכן צירף מסמך הכתוב בשפה הערבית, ממנו עולה לכאורה, כי יתרת הזכות בחשבון מס' 64059 בבנק ברמאללה לתאריך 4/12/12 הינה בסך של 51 ש"ח.

עוד טוען התובע, כי "אין לי כסף לשלם עבור חוות דעת רפואית", וכן "אני לא מכיר אף רופא בשטחים שיוכל לתת לי חוות דעת. אין לי כל דרך להיכנס כעת לישראל לצורך הכנת חוות דעת רופא מומחה, אני לא מכיר רופא שיסכים להיכנס לשטחים לבדוק אותי".

בנוסף מפנה התובע לעובדה שנוכח מצבו הרפואי התכנסה הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לצורך קביעת נכותו ללא התייצבותו, וזאת בהתאם למסמך שצורף.

5. המשיבים 1 ו-2 מתנגדים לבקשה, על כל עתירותיה.

באשר למתן פטור מהמצאת חוות דעת ומינוי מומחה על ידי בית המשפט - המשיבים מתנגדים למבוקש, ומפנים את תשומת הלב לכך, שממילא יהיה התובע חייב להגיע לבדיקת רופא מטעמם בישראל, ועל כן אין כל ממש בטענה, כי אינו יכול להיכנס לישראל במצבו לצורך בדיקתו על ידי רופא.

המשיבים אינם מקבלים גם את הטענה בדבר מצבו הכלכלי של התובע, והם מתנגדים לביטול ההוצאות שנפסקו לחובת התובע במסגרת החלטה קודמת.

6. דינה של בקשת התובע - להידחות.

אין חולק, כי זכותו של בעל דין להביא את עניינו בפני בית המשפט הינה זכות חוקתית מהמעלה הראשונה, ועל כן לא יסגרו שערי בית המשפט בפני תובע עני. אלא מאי? לא שוכנעתי, כי אין בידי התובע אפשרות לממן עלות של חוות דעת רפואית, ואסביר.

התובע טוען בתצהירו, כי הוא מתקיים מקיצבת המוסד לביטוח לאומי בסך של 5,909 ש"ח, ואף צירף אישור על פיו יתרת הזכות בחשבונו למועד מתן האישור הינה בסך של 51 ש"ח, אלא מאי? מטעמים השמורים עימו נמנע התובע מלפרט מהו מצבו המשפחתי; האם ברשותו חשבונות בנק נוספים; האם ברשותו נכסים; וכו'. במצב דברים זה רב הנסתר על הנגלה, ובשום פנים ואופן לא ניתן לקבוע, כי אין באפשרותו של התובע לממן עלות של חוות דעת רפואית.

התובע טוען עוד, כי אין באפשרותו להיכנס לתחומי מדינת ישראל בשל נכותו, אלא שטענה זו הועלתה על דרך הסתם, וממילא לא צורף אישור, כי כניסתו של התובע לישראל נמנעת בשל מצבו הרפואי, ואשר על כן אין כל ממש גם בטענה זאת.

למעלה מן הצורך יצויין, כי לדברי התובע, נקבעה נכותו של התובע במוסד לביטוח לאומי ללא נוכחותו, בשל מניעותו הלכאורית של התובע מכניסה לתחום ישראל, אלא שממסמך שצורף עולה, כי ב"כ התובע פנה טלפונית למוסד לביטוח לאומי בשם התובע ובשם אדם נוסף. לא ידוע מה היה תוכן השיחה וממילא לא הובהר, כי התובע מנוע, או אין ביכולתו מסיבה כלשהי להיכנס לתחומי מדינת ישראל. כל שעולה מהמסמך שצורף הוא, כי בהמשך לשיחתו הטלפונית של ב"כ התובע עם גב' חלי ביטון - מנהלת מחלקת וועדות רפואיות, הוחלט "לאשר קיום הוועדה ללא נוכחות שני המוזמנים מעלה...", וכאמור, תוכן השיחה אינו ידוע וממילא לא ידוע מדוע ביקש ב"כ התובע לקיים את הוועדה בעניינו של התובע ושל תובע נוסף בתיק אחר, ללא נוכחותם.

7. עוד טוען התובע על דרך הסתם, כי אינו מכיר אף רופא בשטחים שיהיה מוכן לתת לו חוות דעת רפואית.

טענה זו תמוהה משהו, שכן בית המשפט קיבל לא פעם חוות דעת של מומחים רפואיים מהשטחים.